המהדורה הראשונה של "מערבולות רוח: סתירות ולבטים ביחסי מורה-תלמיד בדרך הרוחנית" יצאה לאור בהוצאה עצמית ב-2018 (במקביל ליציאה לאור של הגרסה באנגלית, שנקראת Spiritual Transmission: Paradoxes and Dilemmas). כעת "פראג הוצאה לאור | רוח זה החומר שלנו | ספרים סדנאות" הוציאה לאור מהדורה חדשה והיא ניתנת לרכישה באתר שלה (קישור בתגובה הראשונה) ובקרוב בחנויות הספרים.
למהדורה החדשה הוספתי הקדמה מיוחדת, ואני מביא אותה כאן:
אני שמח על היציאה לאור של המהדורה השנייה של "מערבולות רוח" בהוצאת הספרים "פראג." המהדורה הראשונה יצאה לאור ב-2018 וכל עותקיה נמכרו. בשנים האחרונות, עד להוצאה לאור מהדורה זו בידי "פראג," ניתן היה להשיג רק את הגרסה הדיגיטלית של הספר.
בחמש השנים שחלפו בין היציאה לאור של שתי המהדורות המשכתי לחקור גם את הנושא של יחסי מורה-תלמיד בדרך הרוחנית. בין היתר כתבתי (ביחד עם חברתי ומורתי פרופ' עפרה מייזלס) מאמר אקדמי בנושא Surrender to another person: The case of a spiritual master וערכתי מחקר דוקטורט, שבו ראיינתי עוד עשרות מאסטרים רוחניים ממסורות ומדרכים רוחניות שונות על חוויתם וחייהם.
היציאה לאור של המהדורה השנייה מזמנת לי אפשרות להוסיף כמה מילים על תובנות שרכשתי בנושא בשנים אלו. התובנה הראשונה היא כה פשוטה ומובנת-מעליה, שמעט מביך אותי לומר אותה: "מורה רוחני" הוא תבנית חברתית הנובעת במהותה מיחסים בין בני אדם (כמו "אהוב" או "מנהיג"), ואינה עומדת בפני עצמה (כמו "מטפס הרים" או "משורר"). אף שתובנה זו פשוטה, נובעות ממנה מספר השלכות משמעותיות.
ראשית, כשם שיופי הוא בעיני המתבונן, גם "מורה רוחני" הוא מי שנתפס ככזה בעיני הנוהים אחריו. "מורה רוחני" אותנטי ונאור בעיני אדם אחד עשוי להיתפס כשרלטן או כמלא אגו ומונע משאיפת גדלוּת בעיני אחר.
שנית, כיוון שהתבנית הזו, תיפקודה ותכניה נובעים מיחסים ותלויים בהם, תפקידו של התלמיד ביצירתה ובתיחזוקה משמעותי לא פחות מתפקידו של המורה. בהעדר תלמיד(ים) אין יחסי מורה-תלמיד ואין מורה. חולשה של תלמידים ותלות פסיכולוגית שלהם במורה משטחת את היחסים ומקטינה את הפוטנציאל הטמון בהם. תלמידים חזקים ועצמאיים, לעומת זאת, מאפשרים התממשות של פוטנציאלים אנושיים מיוחדים במינם ופריחה הדדית של המורה והתלמידים ביחסים ביניהם.
שלישית, המורה תלוי בתלמיד לא פחות משהתלמיד תלוי במורה. גישה אוהבת, מתמסרת, רצינית ומחויבת של התלמיד יכולה להפעיל אצל המורה תחושת אחריות, אהבה וראייה חודרת ואמפטית, ולאפשר לו להגיב לתלמיד באופנים שלא היה מסוגל להם אלמלא ניגש אליו כך התלמיד. כיוון שגישה כזו של התלמיד מעצימה ומפעילה יכולות רדומות אצל המורה, גם התלמיד יוצא נשכר מאהבתו ומהתמסרותו למורה. במקרה כזה, נוצר בין התלמיד והמורה מעגל יחסים חיובי מתגבר, אשר שלמותו גדולה מסכום חלקיו.
התובנה השנייה היא שביחסים בין מורה ותלמיד בדרך הרוחנית יכולים לבוא לידי ביטוי כמיהה אנושית אוניברסלית לחוות התמסרות – כמיהה שמתממשת גם בהקשרים אחרים. בקשר לתובנה זו מצאתי את הדברים הבאים בהקדמה לספר Will and Spirit, פרי עטו של Gerald May:
"כולנו שומרים סודות בלבנו. אספר לכם אחד מסודותיי. כל חיי כמהתי לומר "כן," להתמסר לגמרי, למישהו או משהו מוחלט. במשך שנים רבות הסתרתי את הסוד הזה כי הוא לא התאים לתדמית שרציתי ליצור לעצמי – של אדם עצמאי, שמנהל בהצלחה את חייו. התשוקה להתמסר עוד נחשבה במידה מסוימת למקובלת כשהייתי ילד, אבל כבוגר השתדלתי להשאיר מאחור נטיות ילדוּת. כאשר הייתי לרופא, ובהמשך לפסיכיאטר, היה לי עוד יותר קשה להודות – אפילו לעצמי – שמשהו בי המשיך להשתוקק להתמסרות עצמית מוחלטת."
כמיהה להתמסרות קיימת בבסיס רבות מדתות העולם (חישבו על התמסרותו של אברהם בסיפור העקדה, על משמעות המילה "אִסלאם" בערבית ועל התמסרותם של נביאים וקדושים בדתות שונות למילוי הצו האלוהי שחשו שמוטל עליהם, לעתים גם במחיר חייהם). התמסרות מגולמת גם ביחסי אהבה (בין הורים וילדים, בין בני-זוג רומנטיים), ביחסי מטפל-מטופל, ביחסי מנהיג-מונהגים ובשילוב אלמנטים של סאדו-מזוכיזם במין. מאפיינים של התמסרות ביחסים האלה (אהבה, הערצה, השלכה, איבוד שליטה וכולי) קיימים במינונים שונים גם ביחסי מורה-תלמיד בדרך הרוחנית.
מאז ש"מערבולות רוח" יצא לאור לראשונה, ועוד יותר בעקבות מחקר הדוקטורט שלי, שכולל ראיונות עם עוד כמה עשרות מאסטרים רוחניים, פנו אליי אנשים בשאלה: לאיזה מורה רוחני היית ממליץ לי ללכת? תשובתי ברוב המקרים זהה: אני ממליץ, בשלב ראשון, לבקר מספר מורים ולהימנע בתחילה מלהתמסר לאחד מהם. היכרות משמעותית עם מספר מורים, כשהיא מלווה בחקירה עצמית כנה, מאפשרת תהליך הבשלה והתבגרות. היא מאפשרת להבין מה אנו מחפשים ביחסים עם מורה רוחני, מה מושך אותנו למורים מסוימים ומה דוחה אותנו מאחרים, ומהם הדברים שעלינו לבחון כאשר אנו מתקרבים למורה ויוצרים איתו יחסים עמוקים יותר. בשלוּת ובגרוּת שלנו כתלמידים היא הערובה הטובה ביותר לכך שכאשר נבחר, בסופו של דבר, להכנס ליחסים מחויבים עם מורה כלשהו, יהיו אלו יחסים מיטיבים ומצמיחים.
אני ממשיך במסע החיפוש והמחקר הרוחני שלי. אם אתם מוכנים לקשר אותי למורה רוחני שאתם מעריכים כדי שאראיין אותה או אותו, אנא כתבו אליי.
Comments